מודעות זוגיות

היא הייתה עורכת דין והוא רואה חשבון, היא מאוד אוהבת את העבודה שלה מה שגורם לה להשקיע בתחום שעות רבות, היא מרוויחה יותר מבעלה, והיא נחשבת כמקצועית מאוד בתחומה, דברים אלו ועוד גרמו לו להרגיש שהוא "שווה פחות", הוא ניסה לא פעם להתעניין בחוויותיה בעבודה, אבל היא הייתה עונה בקצרה היה נראה שזה ללא הרבה עניין מה שגרם לו לקבוע את עמדתו שהוא "שווה  פחות" מנה, ומה שגרם לו פחות ופחות להתעניין בשביל לחסוך מעצמו את תחושת ה"דחיה" הוא  היה אומר לעצמו – היא כל כך יעילה ונמרצת היא כל כך עסוקה לכן אין לה עניין כל כך לדבר אתי על החוויות שלה שהיא חווה יום יום.

היא לעומת זאת חשה שאין לה שותף שמתעניין ואכפת לו ממנה וממה שהיא עושה במהלך היום, כשם הם כן היום מדברים הוא היה מעלה כל מיני נושאים חוץ מנושא העבודה שלה- מה שגרם לה להבין שהעבודה שלה היא מובנת מאלה וזה לא לדיון ודו שיח זה לא נושא שראוי להערכה מה פגע במצב הרוח שלה ומה שבסופו של תהליך אף הקשה עליה לעשות את שלה למען הבית ומה שלאחר מכן גרם לה להיפתח רגשית  ביחס לנושא העבודה שלה עם אחותה , מה שגרם לו להרגיש יותר מחוץ לתמונה מה שהוביל אותו לאמת את התפיסה שלו מה שחיזק אצלו את ההימנעות מלדבר אתה בנושא העבודה שלה מה שגם גרם לה להרגיש פחות בתמונה ("אין מקום במערך הזוגי שלנו לחוויות שלה שקשורות לעבודה)

שפתחנו את הנושא בקליניקה התברר שבלא משים הוא היה פונה אליה באותם זמנים שהיא הייתה לחוצה, קצרה בזמן, עייפה, עם עומס על הראש, מדוע הוא פנה אליה דווקא בזמנים אלו? המניע הלא מודע  שלו היה לא להסתפק בלהתחבר אליה אינטלקטואלית, לדעת מה עבר עליה אלא גם להתחבר אליה אמוציונאלית –  ממקום רגשי יותר- מה שהניע אותו לשאול. דווקא באותם זמנים שהיא הייתה לחוצה בשביל כמו הינו אומרים "לחוות אתה את חוויות הלחץ בעבודה"  ומהמקום הזה הוא ציפה לפתוח דו שיח.

אך המקום הזה גרם לה  לענות תשובות קצרות ענייניות ואולי אף שידרו אצלו תחושת דחייה. אם כל כך חשוב לה לדבר אתו על חוויותיה מהעבודה אז למה היא עונה עניינית קצר וקולע מה שהעביר לו מסר שהוא לא חשוב? המניע שלה בלא מודע היה אכן לשתף אותו לא רק אינטלקטואלית אלא גם אמוציונאלית  ממקום רגשי היה חשוב לה להעביר לו את החוויה  איך היא חווה את היום שלה הווה אומר את  הלחץ  העומס העייפות, וזה בא לידי ביטוי במענה הקצר שלה להתעניינות שלו.

שניהם נקטו עמדה – פרשנות ופתרון הוא הרגיש דחוי על בסיס הפרשנות שלו ולכן פחות התעניין בה, היא הרגישה שעבודתה מובנית מאליה היא פירשה את זה כחוסר הערכה ולכן דברה עם אחותה שהיא גם החברה הטובה שלה וכאשר ההבנות מוטעות גם הפתרונות שכל אחד מהם נקט הוא שגוי, זה נורמאלי שכאשר בני אדם נתקלים בבעיה הם  מנסים לפרש  את המציאות ועל בסיס זה לנסות למצוא דרך לפתור את הבעיה, אך  לא פעם אנחנו כל כך עסוקים ב"לפתור את הבעיה" ופחות "בלהבין אותה". מה שמוביל אותנו לעשייה מהירה אבל לא יעילה.

אחד המוטיבים המרכזים שחוזרים בין בני זוג הוא האופן שכל אחד מפרש את ה"עובדות" מה שיוצר את הפער בין שני בני הזוג, מה שיוצר את המתח והרגישות היתירה מה שמוביל לעוד מריבות מה שמוביל לתחושה שלבעיה הזו או לפעמים לזוגיות הזו אין פתרון.

העובדות ברורות הוא לא פותח בדו שיח סביב נושא העבודה שלה והיא פונה לאוזן קשבת במקום אחר (במקרה הזה אחותה), אך הפרשנות של שניהם את העובדות היא הבעיה וההבנה של הפרשנויות השונות היא זו שתיצור את הפתרון הפרקטי והיעיל לשני בני הזוג, רבים הם הפתרונות זוגות שונים ימצאו פתרונות שונים לפעמים המודעות עצמה – היא הפתרון אך הדגש הנו על הדרך לראות בעיה ועל בסיס זה לפתור את הבעיה

הפרשנויות שלנו את המציאות נתפסות כאמתיות כל כך מה שמקשה עלינו לראות שאולי יש עוד דרך לראות את המציאות מכיוון שהתפיסות שלנו, האמונות שלנו אינן רק ידע מופשט אלא זהו יודע מורגש כלומר אם אני מאמין שבן/ת הזוג לא מתעניינים בי – הכוונה שאני מודע לזה ובעיקר כך אני מרגיש שזה הרבה יותר משפיע עליי מידע אבסטרקטי אמונה היא כמו עדשת מצלמה, תארו לכם שאדם נמצא באירוע עם המצלמה שלו ומה שהוא תפס בעדשת המצלמה את זה הוא העביר לנו עדשת המצלמה חושפת רק את התמונה וזוויות שבהן הוא התמקד אך אין זה משקף את חזות הכל, כך הן האמונות – אם אנו מאמינים שבן או בת הזוג שלנו "הם לא מתחשבים, לא מתעניינים, לא ברי שיח, לא אחראים" וכדומה לא פעם האמונה (ידע מורגש) הזו היא בעוכרינו האמונה הזו מסננת לנו מידע אחר, אם בן הזוג מאמין שהוא פחות מוערך אז "העדשה" – אמונה שלו תתמקד במציאות רק באותן עובדות שמאמתות את האמונה הזו וכן היא מבחינתה תעשה אותו דבר. לא פעם אנחנו חיים על בסיס תסריט שאנחנו יצרנו והוא מאד שימושי לדוגמא אנחנו מפרשים איך מרגיש הלקוח בחנות, אנחנו מפרשים את המציאות  האם אפשר ללחוץ על המוכר להוריד עוד קצת במחיר, אנחנו מפרשים את המציאות האם הילדים יאהבו את המתנה וכו החיים מלאים פרשנויות, במקומות שבהן זיהינו קושי בחיים כדאי לראות אם הקושי החיצוני (בעיה עם בן/ת הזוג) מתחיל "בתקלה פנימית" (אמונה ופרשנות שגויה של המציאות).